אבא, הצילני: הזעקה שפותחת את כל השערים

כשחושבים על 48 השעות של ראש השנה, התחושה הראשונה היא לרוב של יראת הדין. אנחנו עומדים בבית הכנסת, עטופים בטלית, ומבקשים על השנה החדשה. אבל תורת החסידות לוקחת אותנו אל מאחורי הקלעים של הימים האלה, ומגלה שם משהו אחר לגמרי: אהבה עצומה, התקשרות, וקשר אינטימי ומרגש בין אבא לילד.

כדי לתפוס את המשמעות האמיתית של ראש השנה, מספיק להתבונן ברגע השיא שלו – תקיעת שופר. הבעל שם טוב נתן לכך את המשל המפורסם על בן המלך שתעה ביערות רחוקים. אחרי שנים של ריחוק, כשהוא מגיע סוף סוף חזרה לארמון, הוא מגלה ששכח אפילו את שפת המדינה. הוא לא יודע איך לבקש רשות להיכנס ואין לו את המילים הנכונות. כל מה שנשאר לו זו זעקה אחת, פשוטה וקורעת לב: “אבא, אבא, הצילני!”

זה בדיוק מה שקורה כשאנחנו שומעים את קול השופר. החסידות מסבירה שיש הבדל תהומי בין תוכן הצעקה לבין עצם הצעקה. בראש השנה, העיקר הוא לא רק כמה יפה ניסחנו את הבקשות שלנו בסידור. העיקר הוא הקול הפנימי, הגולמי וחסר המילים, שבוקע מעומק הנשמה. זו זעקה של יהודי שפשוט רוצה לחזור הביתה, שרוצה להיות קשור אל המקור שלו.

תגובת השרשרת של השופר

ואיך אבא מגיב לזעקה כזו? כשהמלך שומע את קולו של הבן שלו, כל המחיצות נופלות. הוא לא בודק היכן הוא היה עד עכשיו ומה בדיוק הוא עשה. הרחמים העצומים מתעוררים, והוא פשוט מחבק אותו.

הקב”ה מגיב לזעקת השופר שלנו בפתיחה מוחלטת של אוצרות השפע. הוא מעניק לנו “בני, חיי ומזוני” (ילדים, בריאות ואריכות ימים, ופרנסה) – והכל מתוך “מידו המלאה, הפתוחה, הקדושה והרחבה”. השופר פועל את פעולתו וממשיך שפע ישיר לתוך השנה החדשה.

שתי נקודות שמסכמות שנה

האדמו”ר הריי”צ מליובאוויטש תמצת פעם את כל העומק של שני ימי ראש השנה לשתי תנועות קצרות בלבד שמשלימות זו את זו: “נקודה למטה ונקודה למעלה”. הנקודה שלנו, כאן למטה, היא ההסכמה הפשוטה והאמיתית להמליך את ה’ עלינו. זוהי קבלת עול מוחלטת, רגע שבו היהודי אומר: “אני משעבד את עצמי אליך, אתה המלך שלי”. וברגע שאנחנו עושים את זה, מגיעה התגובה המדהימה מלמעלה – הקב”ה, כביכול, “משעבד” את עצמו אלינו. מתוך כך שהמלכנו אותו, הוא מתחייב לדאוג לכל צרכינו עד הפרטים הכי קטנים של החיים הגשמיים, בדיוק כמו שמובטח: “ונתתי גשמיכם בעתם”.

כך הופך ראש השנה ליום של הכתרה משותפת. כשאנחנו ממליכים את הקב”ה מתוך אותה זעקה פנימית של אהבה, אנחנו זוכים שהוא ינהיג אותנו לא רק כמלך כל-יכול, אלא כאבא רחמן שדואג שהשנה כולה תהיה טובה ומתוקה, ברוחניות ובגשמיות גם יחד.

פוסטים דומים

  • פרשת תצווה – זכור

    הסוד שהזית מגלה לנו על הרגעים הכי קשים בחיים בפרשת תצווה מופיעה ההוראה איך להכין את השמן למנורה. “וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זַךְ כָּתִית לַמָּאוֹר”. כדי להפיק את השמן הטהור ביותר, זה שראוי לדלוק בקודש פנימה, לא מספיק למסוק את הזיתים כרגיל. חובה לכתוש אותם, לרסק. רק מתוך הכתישה יוצאת…

  • פרשת בשלח | הסוד של המן

    איך היינו רוצים הבטחה לפרנסה?הבטחה שיהיה מה שצריך, שנקבל מה שמדויק, שנוכל לשחרר כתפיים ולסמוך. בענייני פרנסה אנחנו בפלונטר: רוצים לעשות, להרגיש יעילים, משתדלים, אבל לא רוצים שכל האחריות תהיה עלינו כי זה מלחיץ… מה עושים?! בפרשה שלנו עם ישראל מקבל את המן. לחם מן השמים שניתן להם מדי בוקר במדבר. כל בוקר מחדש הם…

  • הירושה האמיתית: לבחור מעבר להיגיון

    רגע לפני סיום התורה, בפרשת ניצבים, מופיעה קריאה שמכוונת ישירות אל מרחב הבחירות שלנו: “החיים והמוות נתתי לפניך… ובחרת בחיים” לכאורה, הציווי הזה תמוה. הרי אם אדם רואה מולו מסלול של חיים לעומת מסלול של מוות וחידלון, האם באמת צריך לצוות עליו במה לבחור?. רש”י מתייחס לשאלה זו ומסביר את העניין באמצעות משל: הדבר דומה…

  • על מי אנחנו באמת נשענים?

    יש רגעים בחיים שבהם כל קווי ההגנה שלנו קורסים בבת אחת. זה בדיוק מה שקרה לבלק מלך מואב. התורה מספרת שברגע שבלק ראה את ניצחון ישראל במלחמה, מיד “ויגר מואב” – העם המואבי כולו נתקף חרדה עמוקה. אבל למה הפחד התפרץ דווקא אז? רש”י חושף סוד מדיני שהסתתר מאחורי הקלעים: בלק אמר לעמו, “אלו שני…

  • פרשת משפטים | העוגן בתוך הסערה

    אין מי שלא מכיר את המילים הבאות שהפכו לסיסמה: “דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי”.שמענו אותן מאגם ברגר וממשפחות החטופים, ראינו איך הן הופכות למחולל חמצן ברגעים של חוסר ודאות. המילים הללו הפכו לסמל של כוח והיאחזות בטוב גם בתוך החושך.אבל לפסוק העוצמתי הזה מתהילים קי”ט יש המשך, קצת פחות מוכר, שהוא המפתח להכל:“מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי”.לכאורה, זה חיבור מפתיע….

  • מטות // חשבון שמימי

    נתחיל עם חידה: נתונים 4 מספרים שונים, שסכומם הכולל הוא בדיוק 840,000. כל אחד מהמספרים הללו חייב לעמוד בשלושת התנאים הבאים בו-זמנית: עליו להתחלק ב-2 ללא שום שארית, המחצית הראשונה שלו חייבת להתחלק ב-50 ללא שארית, והמחצית השנייה שלו חייבת להתחלק ב-500 ללא שארית. האם תוכלו למצוא ארבעה מספרים כאלו? ומה לדעתכם הסיכוי הסטטיסטי שחלוקה…

כתיבת תגובה