לחיות במרחב של פלא
ישנם רגעים בחיים שבהם המציאות נראית כמו חומה בצורה, שורת נתונים יבשה שאינה מותירה מקום לתקווה. באותם רגעים, אנו נוטות לחפש פתח מילוט, איזשהו נס שישבור את חוקי המשחק ויציל את המצב. אך קיימת דרך חיים עמוקה מזו – חיים שאינם זקוקים לשבירה מתמדת של הטבע, משום שהם מתנהלים מלכתחילה במימד אחר לגמרי.
כדי להבין את המימד הזה, עלינו לחזור לאחד הרגעים הדרמטיים בתולדות עמנו. ערב הכניסה לארץ ישראל, מחנה ישראל עובר טלטלה עזה. מתרחש משבר מוסרי ורוחני חסר תקדים, כאשר נשיא שבט פועל בפומבי ובעזות מצח באופן המנוגד לחלוטין לכל ערכי הקדושה והמוסר. התגובה הראשונית של המנהיגות והעם היא הלם משתק; רבים עומדים ובוכים בפתח אוהל מועד. בתוך הכאוס הזה, קם אדם אחד, פנחס. ללא חשש מהשלכות אישיות או מה יגידו, הוא פועל בנחישות, בטהרה פנימית ובמסירות עצומה כדי להגן על כבוד שמים. פעולתו המהירה עוצרת את המגפה שפרצה בעם ומשיבה את הסדר על כנו.
על דמותו הייחודית של פנחס אומרת הגמרא משפט מסקרן: “הרואה פנחס בחלום, פלא נעשה לו”. מתעוררת כאן שאלה פשוטה: מדוע אומרת הגמרא שנעשה לאדם “פלא” בלשון יחיד, הרי ממקורות אחרים אנו למדים שלפנחס עצמו נעשו במעמד זה ניסים רבים?
תורת החסידות מעניקה לשאלה זו זווית ראייה שמשנה את כל ההסתכלות שלנו על המושג העל-טבעי. קיימת הבחנה דקה ועמוקה בין הנהגה של “נס” לבין הנהגה של “פלא”. “נס” הוא התערבות נקודתית. חוקי הטבע הרגילים שולטים, אלא שפתאום מגיע כוח עליון, משדד ושובר אותם לרגע כדי לפתור בעיה, ולאחר מכן נותן שוב מקום להנהגת הטבע. לכן אפשר לספור ניסים – הם פעולות חדשות ונפרדות בכל פעם. לעומת זאת, “פלא” אינו אירוע בודד. “פלא” הוא מצב קיום רציף. זוהי הנהגה שמלכתחילה מובדלת ומרוממת מגדרי הטבע, מציאות שבה העל-טבעיות היא היא הטבע עצמו, ההנהגה הרגילה.
ההנהגה העליונה הזו אינה מקרית; היא תמונת מראה לנפשו של האדם. פנחס זכה לחיות תחת הנהגה של “פלא”, משום שזו הייתה מהותו הפנימית. ההתמסרות המוחלטת שלו לא הייתה אמצעי חירום שהוא שלף רק ברגע המשבר מתוך מאמץ ויגיעה; היא הייתה עצם מהותו. הוא חי מתוך התבטלות ומסירות מלאה לרצון ה’, ללא כל רצון אישי נפרד.
כאן טמון סוד עמוק הנוגע לגישה שלנו אל החיים, ובמיוחד כשאנו מסיימות פרק משמעותי, עומדות על סף פרק חדש ומבקשות לבנות את דרכנו בעולם. פעמים רבות אנו מתייחסות אל האמונה והביטחון בבורא כאל “ערכת עזרה ראשונה”. כשהמציאות מראה לנו פנים מאיימות או כשהסטטיסטיקה נגדנו, אנו נאחזות בביטחון ומקוות שיתרחש נס נקודתי שישנה את התמונה. בגישה זו, אנו עדיין כפופות למערכת הכללים הרגילה, רק מקוות לחריגה ממנה.
הקריאה שעולה מדמותו של פנחס היא להעפיל לקומה גבוהה יותר – להפוך את הביטחון ממנגנון התמודדות, לתודעה קיומית. כשהחיבור לבורא וההישענות המוחלטת עליו הם נקודת המוצא הרגילה שלנו, כשכל צעד – מניהול משימות יומיומיות ועד להחלטות הרות גורל – מלווה בוודאות פנימית מוחלטת שאינה נתונה למשא ומתן עם המציאות, אנו פוסעות אל מחוץ למגבלות הטבע. איננו צריכות עוד לחכות ל”ניסים” בודדים שיחצו עבורנו את הים, משום שכל סביבת החיים שלנו מגיבה אלינו מידה כנגד מידה. מתוך הביטחון המוחלט, מציאות חיינו כולה הופכת להנהגה אחת, רציפה ומרוממת. אנו פשוט חיות במרחב של פלא.
צידה לדרך
אל תסתפקו בציפייה לניסים שישברו עבורכן את חוקי המשחק – בחרו מראש לחיות מתוך ביטחון מוחלט, ותגלו שהפלא פשוט הופך להיות הטבע שלכן.
רוצה לקבל כלים של בטחון בה׳ לחיי היום יום? מוזמנת לתכנית אמונה ובטחון ממש כאן
